רגע חולף

אֶל הַמֶּרְחָבִים הָרֵיקִים

,שֶׁמְּלֵאִים עַד גְּדֵשָׁה בְּשַׁלְוָה עתיקה עֲמוּקָה.

שָׁם הָרוּחַ מְדַבֶּרֶת בִּלְשׁוֹן עַתִּיקָה,

וְהַשֶּׁמֶשׁ צוֹרֶבֶת אֶת הָעוֹר

עַד שֶׁנּוֹשֵׁר מִמְּךָ הָרַעַשׁ,

עַד שֶׁקּוֹל הָעוֹלָם נִתָּךְ לְאָבָק.

בֵּין גַּבֵּי הָאֲדָמָה הַצְּרוּבָה מִשֶּׁמֶשׁ

פּוֹסֵעַ הָרוֹעֶה לְאַט,

כְּמִי שֶׁלָּמַד לָשֵׂאת אֶת הַצִּמָּאוֹן בְּשֶׁקֶט.

וְהַחֲמוֹר הַלָּבָן נוֹשֵׂא עַל גַּבּוֹ

אֶת מַשָּׂא הַהַבְטָחוֹת שֶׁלֹּא הֻגַּשְׁמוּ,

וְהָעֵדֶר נוֹדֵד אַחֲרָי

וכְּעָנָן חַי הַנּוֹשֵׁם אֶת הָאָרֶץ.

וְהַמִּדְבָּר אֵינֶנּוּ נוֹף,

אֶלָּא מַעֲבָר דַּק בֵּין מִי שֶׁהָיִינוּ

לְבֵין מִי שֶׁאָנוּ מְעִיזִים לַחֲלוֹם לִהְיוֹת.

יֵשׁ הַחוֹצִים אוֹתוֹ אֶל אֶרֶץ מֻבְטַחַת,

וְיֵשׁ הַנִּשְׁאָרִים לָנוּעַ בּוֹ בְּמַעְגָּלִים אַרְבָּעִים שָׁנָה,

עַד שֶׁהַלֵּב שׁוֹכֵחַ אֶת שְׁפַת מִצְרַיִם

וְלוֹמֵד אֶת שְׁפַת הַדְּמָמָה.

וּבֵין פַּעֲמוֹת הַחֲמוֹר לְנִשְׁמַת הָרוּחַ,

בֵּין הָרוֹעֶה לָעֵדֶר,

נִדְמֶה לְרֶגַע

שֶׁכָּל הָעוֹלָם עוֹצֵר אֶת נְשִׁימָתוֹ

כְּדֵי לְהַקְשִׁיב לַדְּמָמָה.