רגע חולף

"הצילום עבורי הוא לא רק תמונה. הוא נשימה — המפגש בין אור לצל, בין מים לרחוב, בין חלום לשגרה."

קוראים לי שירי — צלמת fine-art (ובמקצועי עורכת דין), אוהבת אנשים, מספרת סיפורים. מחפשת — לפעמים בים, לפעמים באבן, ולפעמים בתה מהביל בסמטה רחוקה — את הרגע הקטן שבו העולם עוצר את נשימתו.

אני מאמינה שבפרטים הקטנים ביותר — אדים שעולים מכוס, חתול במעבר צר, מבט שבורח מהפריים, גרם מדרגות מסתלסל — מסתתרות הנשמות של אנשים ומקומות.

כמו בכתיבה, אני אוהבת לעצור בדיוק לפני השיא. לתת לרגע ללחוש במקום לצעוק. לתפוס את האנושי: את הגעגוע, את החום, את הבדידות הרכה שמתחת לעור — לצד השמחה והשפע.

האמנות שלי נעה בין צבעי מרוקו, אדי הבוקר של קטמנדו, מדרגות אבן בבודפשט, וקופסה לבנה בשוק דגים ביפו. בכל תמונה אני עוזבת קצת — ובכל תמונה אני חוזרת.

אני מזמינה אותך להיכנס, לראות, לנשום — ולפעמים גם לשמוע.

נושאי הרצאות

פנייה